מחשבות על

חוסר ודאות

מאמינה שאני לא היחידה שמרגישה כאילו אני בסרט אפוקליפטי ותכף יצוצו הזומבים מעבר לפינה. זו הודאות היחידה שאני מכירה מהסרטים כמובן… וכמו שכולנו יודעים, סרטים שונים מהמציאות… אז בעצם, אנחנו לא יודעים!
אנחנו לא יודעים עד מתי ימשך המצב
אנחנו לא יודעים עד כמה המצב ישפיע עלינו בריאותית, כלכלית, נפשית ומשפחתית…
בעיקר אנחנו לא יודעים.

התחושה שכלום לא ברור מעורר מיד תחושות סכנה, לחץ, פחד וחרדה. תחושות אלו משתלטות על העולם הפנימי שלנו ומשאירות מעט מאוד מקום להיגיון- למה שאנחנו כן יודעים על עצמנו, על משפחתנו, על העולם.
כמובן שכל אלו הם תחושות קשות להכלה, במיוחד כשתקועים בבית עם אותם הא.נשים (גם אם אלו האהובים עלינו).

בשגרה אנחנו חווים הרבה פחות את חוסר הודאות. יש לנו יומן, מסגרת עבודה, הרגלים, תכנונים… כל אלו ועוד, מקטינים את חוסר הודאות ואף מדחיקים את התחושה.
אנחנו עסוקים בתוכניות שלנו ולא חושבים שבכל רגע הכל יכול להתהפך. אדם חכם אמר לי פעם: "את רוצה להצחיק את אלוקים, תספרי לו מה התוכניות שלך למחר."
בשגרה לא זוכרים את זה… ועכשיו, אין לנו ברירה אלא להתמקד בה…בתחושת החוסר ודאות.

חוסר הודאות מעוררת חוסר התמצאות בחיים, מעין תחושה שאין אנו יודעים או יכולים…. אבודים בבית של עצמנו, הפיזי והנפשי.

הבוקר קבלתי שיר מקסים שעיקרו עוסק ברצון לכוח על שמאפשר לקפוץ לעתיד לראות שהכל בסדר ולחזור להווה. נשמע כמו משאלה מדהימה עכשיו, אך לא מציאותית במיוחד.

אז איך בכל זאת חיים עם התחושה הקשה הזו? לדעתי ולדעת חכמים ממני, בקצרה- לומדים להכיל אותה. אנשים דתיים מקבלים גזרות כרצון האל, בבודהיזים עושים מדיטציה בכדי לקבל את שיש ואת שאין. כל אדם מוצא את דרכו להכיל את המפתיע, המפחיד, המורכב, הקשה והטוב.
מה הדרך שלך?

החוקרים טוד קאשדן ומייקל סטיגר, עקבו אחרי פעולותיהם היומיומיות ומחשבותיהם של כ-65 נבדקים במשך 21 יום. בסיכומה של התקופה התברר כי מי שגילה יצר סקרנות גבוה יותר ונצמד פחות לתכנון היומיומי הבטוח, היה מסופק יותר ומאושר יותר.על פי המחקר, מי שלא מתחמק ממצבי חוסר ודאות, אלא לומד לחיות איתם, יוצא מאזורי הנוחות ומשתמש בסקרנות כמנוע, מתמודד טוב יותר עם מצבי שינוי ומוצא עצמו פחות חרדתי.

והשינוי הררי שהוא בעצם הוודאות היחידה, השינוי תמיד יגיע…אז אולי זוהי בעצם יכולה להיות הזמנה לצמיחה פנימית, הגדלת המיכל וחיזוק הבטחון העצמי- הידיעה שאני מסוגל.ת להתמודד עם כל שיבוא.

"השלך את זכרונך, היפטר מזמן עתיד של תשוקתך. שכח שני דברים, גם את מה שידעת וגם את מה שאתה חפץ בו, כדי לפנות מקום לרעיון חדש. מחשבה, רעיון לא הגוי, מרחפים בחלל החדר ומחפשים בית. (ביון, 1980)

שתפו אותי איך אתם מתמודדים עם חוסר הודאות שצובע את העולם בימים אלו.

"עברנו את פרעה, נעבור גם את זה" מאיר אריאל

 

הרגש מול השכל

הרגש נוזלי, אי אפשר להגדיר לו מתי ואיך להופיע. לרגש חוקיות משלו שאינה מחוברת לחוקי ההגיון. השכל- החשיבה ההגיונית אחראים על איסוף מידע, ניתוח, הסקת מסקנות וקבלת החלטות. כשננסה לנתח רגש בחוקי השכל, נמנע מעצמנו חוויה ספונטנית ואילו רגשנות יתר יכולה לשבש את תהליך קבלת ההחלטות.

כשהרגש והשכל יוצאים לכיוון משותף, אנחנו נוטים לחוש נחת. אך כשהרגש והשכל מנוגדים זה לזה נוצר מאבק פנימי הדורש פתרון, פשרה בינהם כתנאי לעשייה. הקונפליקט בין הלב לשכל, בין הרוצה לצריך. לעתים הפשרה בין חלקים אלו אינה מגיעה ובמקום מגיע סבל אשר מקשה על החוויה הכללית של החיים.

הפשרה מגיעה לעתים בדרך מורכבת. לאחר האזנה וקבלה של הרגש, ואז התבוננות בו דרך משקפי השכל תוך התחשבות בצורך ובמציאות כאחד.

Slide1

 

***********************************

 

אנחנו לעתים קרובות שואלים את עצמנו:

"למה עשיתי את זה?"         

לפעמים אנחנו מוצאים את התשובה ולפעמים לא. גם כשמוצאים, המצב לעתים לא משתנה.
אנחנו מוצאים את עצמנו שוב ושוב נפגעים או פוגעים.
בתוכנו חבויים דפוסי חשיבה, חוויות ורגשות מאז שנוצרנו בעולם הזה. גם אם אין אנחנו זוכרים אותם, הם משפיעים עלינו. במידה רבה קובעים מי אנחנו.

אך מה קורה שמי שאנחנו זה בידיוק מה שתוקע אותנו כמו ברזל שתקוע עמוק באדמה?
אפשר להתמסר לתקיעות ולהישאר באותו מקום כל החיים. אך להרבה אנשים התקיעות מביאה סבל וייאוש לחיים ולא מאפשרת התפתחות.

בטיפול באמנות אני כמטפלת זוכה להיות עדה לתהליכים אלו בחדר הטיפול. האמנות מביאה עימה נקודת מבט נוספת ויצירתיות רבה לחיים כקרקע פוריה להגמשת תבניות אלו.

אחד הדברים היותר מרגשים עבורי הוא לקחת חלק בתהליך שבו א.נשים משחררים.ות עצמם.ן מתבניות שהביאו סבל לחייהם.

"המטרה של השגת אושר היא בלתי אפשרית, אך איננו יכולים לוותר על הרצון להתקרב אליה." (זיגמונד פרויד)

39608499_246014736052012_5627603134353244160_o.jpg

 

***********************************

 

מחשבות על פרידה

הפרידה מעוררת רגשות מורכבים בינהם גם לעתים רגשות חיובים. את הפרידה קשה לעכל עד כדי שלעתים בוחרים להתעלם. לפעמים הפרידות לא שלמות אלא יותר כמו קטיעה באמצע. בכל מעגלי החיים נוגעת הפרידה- הילדים שמסיימים שנת לימודים בימים אלו, פרידה מזוגיות, החלפת עבודה, מוות ועוד.
הפרידה מביאה איתה הזדמנות להתבונן מי הינו עד כה, ומה אנחנו לוקחים איתנו להמשך המסע.
כל פרידה מלווה בשינוי.

 

***********************************

 

xxxxxx   העמוד בבנייה   xxxxxx